מה זה MIDI 2.0?

פרוטוקול MIDI הוא הצורה הרווחת בימינו ליצירת תקשורת בין כלי נגינה אלקטרוניים שונים, אביזרי שליטה ותוכנות מחשב. הוא פותח לפני כמעט 40 שנה והוכיח את עצמו כנוח ואפקטיבי כל כך שהשימוש בו רק הולך וגובר עד ימינו. בשנים האחרונות צצה בעולם המוזיקה הגרסא החדשה – MIDI 2.0, הכוללת מגוון שיפורים בתחומים שונים. אבל איך החידושים משפיעים על מי שרק רצה להפיק קצת מוזיקה בבית? והאם מכשירים שעושים שימוש ב-MIDI 2.0 החדש שווים את ההשקעה? כל הפרטים בהמשך.

MIDI – איך סטנדרט נולד?

MIDI, או בשמו המלא Musical Instrument Digital Interface, הוא פרוטוקול נתונים המאפשר תקשורת בין כלי נגינה אלקטרוניים שונים. הוא מסוגל לשמש לדוגמא לצורך נגינה על מקלדת שליטה באמצעות סינטיסייזר וירטואלי שמותקן על המחשב, או לסנכרון של ה-BPM בין כלי נגינה שונים.

בשלהי שנות השבעים החלו יצרניות הסינטיסייזרים המובילות להנגיש את כלי הנגינה שלהם לנגנים חובבים עם גרסאות “Lite” המבוססות על דגמים מובילים. הם כללו בדרך כלל מנועי צליל דומים עם מספר אוסילטורים נמוך יותר, פחות LFOs וכדומה. למרות התרחבות ההיצע בתחום, נוצר מצב בו כלי נגינה אלקטרוניים מסוגלים היו לפעול בסנכרון רק עם כלים אחרים של אותו יצרן. זאת משום שלכל יצרנית הייתה “שפה” משלה לצורך התקשורת הזו.

השפע החדש באותה תקופה בעולם הסינטיסייזרים, מכונות התופים ואמצעי ההקלטה יוצר אצל אמנים רבים בתחום החובבני והמקצועי דרישה לסינכרון כלי נגינה מיצרנים שונים. נניח שיש לנו מכונת תופים של Roland, תפקיד בס המגיע דווקא מסינטיסייזר DX7 של Yamaha וארפג’יו מסינטיסייזר של Korg. ללחוץ על כפתור ה-Play של שלושתם בו-זמנית תהיה משימה מאתגרת, ובנוסף לא תגרום לשלושת הכלים להיות מסונכרנים לאותו ה-BPM. לכן נדרשה “שפה” אחת שמכשירים מכל היצרנים יוכלו לפעול לפיה.

הכלים הראשונים שיצאו לשוק ומסוגלים היו לתקשר באמצעות כבל MIDI היו ה-Prophet 6 מבית Sequential Circuits וה-Jupiter 6 מבית Roland. מיותר לציין שעם כניסת הסטנדרט לשוק, עולם חדש של אפשרויות נפתח בפני מוסיקאים ומפיקים באולפן ובהופעת בכל הקשור לסינכרון ועיצוב סאונד.

במהלך 36 השנים האחרונות נוספו שלל פיתוחים לסטנדרט ה-MIDI הפופולרי, ביניהם פורמט Sysex לתקשורת עם כל המערכות הפנימיות של כלי הנגינה, קבצים דיגיטליים בפורמט .MIDI והרחבה בשם MIDI Show Control שתוכננה כדי לסנכרן בין פעולתם של אביזרי במה שונים במהלך מופעים חיים.

אולי הבולט ביותר מהשיפורים שיצאו לאורך השנים הוא ספציפיקציית General MIDI, שעשתה סטנדרטיזציה של נתוני ה-MIDI שנשלחים ומתקבלים בין המכשירים השונים. באמצעות General MIDI ניתן היה לנגן עיבוד שלם עם כלי נגינה שונים שהוגדרו על ידי המלחין על כל סינטיסייזר תומך MIDI בצורה זהה.

קונספט בולט נוסף שנולד מתוך פרוטוקול ה-MIDI, ודווקא לא היה קשור לעולם הנגינה היה סטנדרט SMPTE, שאפשר סנכרון של טייפים אנלוגיים מרובי ערוצים לכלי נגינה דיגיטליים. היכולות החדשות בתחום הביאו לפריחת הפקות רבות המכילות כלי נגינה תומכי MIDI בלבד ועבודה עם תוכנות הפקה בגרסאותיהן הראשונות – או בקיצור, מה שנקרא “מוזיקה מהאייטיז“.

סטנדרט ה-MIDI ומגוון כלי הנגינה בשוק יצרו את הצורך במחשבים בעלי כוח עיבוד מוגבר ותוכנות עריכה ששולחות הוראות MIDI (קרי BPM, תווים, אוטומציות) לכלי נגינה המסונכרנים לתוכנה.

התוכנות המובילות בקרב מלחינים, מפיקים ואולפני הקלטות (גם כאן לא נשכנע את המשוכנעים) היו: Pro Tools וכמובן Cubase מבית סטיינברג, שיועדו לעבוד עם מחשבים מחברות כמו Commodore או Atari שכללו יציאה וכניסת MIDI בגוף המחשב וכמובן Apple שכבר אז הייתה לה תוכנה משלה לעריכת MIDI. התחרות הייתה עזה, ומיותר לציין מי ניצחה… דגמי המחשבים הללו הפכו לפריטי אספנים חובבי נוסטלגיה. ולמי שרוצה להבין עד כמה הפתיע והשפיע תקן ה MIDI בזמן אמת – צפיית חובה לציניקנים וחובבי נוסטלגיה.

השיפורים ב-MIDI 2.0

MIDI 2.0 הוא העדכון הנרחב והעשיר ביותר של סטנדרט MIDI מאז השקתו בשנת 1983. 

חברות מובילות רבות משוק כמו Google, ROLI, Ableton ובית התוכנה Cycling ’74 אימצו ופועלות בסטנדרט החדש מאז הכרזתו ב-NAMM 2018. 

עוד חברה בולטת ששחררה לשוק מקלדת שליטה ייעודית ל-MIDI 2.0 היא Roland, שהכריזה ב-NAMM 2020 על מקלדת השליטה הראשונה התומכת ב-MIDI 2.0 ומאפשרת סנכרון של כל שמות הפרמטרים, פריסטים של כלי נגינה אלקטרוניים וכלים וירטואלים והצגתם בממשק המכשיר. יתרונה הבולט הוא במיפוי האוטומטי של מקלדת השליטה לכלי נגינה התומכים ב-MIDI 2.0.

MIDI 2.0 ממשיך את תנופת השיפורים ומתעדכן בהתאם לצרכים ופיתוחים חדשים של יצרני כלי הנגינה, אנשי מקצוע בתחום כמו מלחינים, מפיקי מוזיקה אלקטרונית וכו’.

עיקר העדכונים שנוספו ל-MIDI 2.0 מציגים שיפורים בתחום הסנכרון שבין שעון ה-MIDI לכלים המחוברים אליו ורזולוציה גבוהה יותר של ערכי Quantize, משמע “Micro Timing”. 

דוגמא לשימוש מובהק ב-Micro Timing היא למשל כתיבת תפקיד MIDI עבור מקצב תופים המכיל תוף בס (Kick) על הפעימה ראשונה והשלישית של התיבה ותוף סנייר (Snare) על הפעימה שנייה ורביעית. תפקידים כאלו ייתנו קצב הנשמע מאוד מכני ורובוטי. פונקציית ה-Micro Timing מעניקה למשתמש יכולת “להאניש” (Humanize) את התפקיד ברמות דיוק גבוהות במיוחד, באמצעות רזולוציה גבוהה יותר למיקום התו על הציר הזמן. עם פספוסים קלים במיוחד של הקצב נוכל ביתר קלות לגרום לתפקיד כאילו נוגן על ידי בן אדם.

חידוש מהותי נוסף בפרוטוקול ה-MIDI 2.0 הוא MIDI Polyphony Expression (MPE).

קל להסביר תכונה זו על ידי שימוש בפונקציית Aftertouch כדוגמא. מדובר בפונקצייה ותיקה ומוכרת שמאפשרת למשתמש להשפיע על הצליל באמצעות משחק עם כמות הלחץ שהוא מפעיל על הקליד לאחר הלחיצה הראשונית.

בפרוטוקול MIDI 2.0 החדש לעומת זאת, המקלדת מסוגלת להעביר נתוני Aftertouch ממספר קלידים בעת ובעונה אחת דרך ערוץ MIDI יחיד. השיפור הזה אומר שהצליל שמפיק כל אחד מהקלידים מסוגל להשתנות בהתאם ללחץ שמפעיל הנגן על הקליד הספציפי, בעוד בעבר שימוש ב-Aftertouch עם קליד אחד על המקלדת היה משפיע על הצליל של כל הקלידים יחד.

אפשרויות השליטה הרחבות שמציעה צורת העבודה הזו באות לידי ביטוי בעיקר בכלים ייחודיים כמו ה-Sensel Morph או ה-ROLI Seaboard, המציעים לקלידנים רמת ביטוי עצמי שלא הייתה אפשרית עד היום.


מקלדת ה-ROLI עשויה סיליקון ומכילה חיישנים רבים ששולחים מספר הוראות MIDI בו-זמנית לסינטיסייזר חיצוני או כלי נגינה וירטואלי. מחוות ידיים במהלך הנגינה, מיקום האצבע על הקליד ורמת הלחץ שהיא מפעילה עליו יוצרת “תנועה” של פרמטרים שונים של כלי הנגינה באופן המוגדר על ידי המשתמש.

האפשרויות שנפתחו עם יכולות ה-MPE של  MIDI 2.0 הביאו ליציאתם של משטחי שליטה זרועי חיישנים כמו Sensel Morph המאפשר להגדיר אזורי שליטה על המשטח בעזרת תוכנה, להדפיס את הממשק הפלסטי במדפסת תלת מימד וליצור בקר שליטה ייחודי לכל פרויקט.


כל שיפורי הפרוטוקול והפיתוחים כפופים לשלושה קווי יסוד שהוכרזו כסטנדרט MIDI על ידי יצרני כלי הנגינה ב NAMM 2018:

Bidirectional – על כל התקשורת של נתונים והוראות ב-MIDI להיות דו-צדדית. כלומר, כלי נגינה התומכים בפרוטוקול MIDI 2.0 יוכלו לשלוח בחזרה הגדרות שונות לגבי ממשק המשתמש של המכשיר דרך ערוץ ה-MIDI למיפוי אוטומטי של בקרי שליטה, תצוגת שמות Presets ומידע נוסף הקשור לנתוני “Meta Data”, סינכרון טוב יותר לשעון וכמות פקודות MIDI רבה יותר לכל תו (MIDI Note).

Backwards Compatible – יהיו מרחיקי לכת השינויים בגרסאת MIDI 2.0 ככל שיהיו – צוות הפיתוח האחראי על הפרוטוקול שם לו למטרה לוודא שתמיד ניתן יהיה להשתמש בכלי נגינה העובדים עם תקן MIDI 1.0 בלבד, בתאימות מלאה. אם המכשיר המחובר יזוהה ככלי MIDI 1.0, ממשק התקשורת ישתנה באופן אוטומטי וניתן יהיה לעבוד. בנוסף, אחד מעקרונות הליבה בפיתוח היכולות של ה-MIDI 2.0 הוא שיפור יכולותיו גם של ה-MIDI 1.0 ככל האפשר בעזרת הכלים והפיתוחים החדשים של MIDI 2.0.

MIDI 2.0 ופיתוחים בעולם התוכנה

תוכנות ההקלטה המובילות החלו ליישר קו עם פיתוחי MIDI 2.0, לדוגמא: Bitwig בגרסתה השלישית מציגה כלים מבוססי MPE כמו Micro Pitch, המאפשר לנגן רבעי טונים בכל כלי נגינה חיצוני או וירטאלי תומך MIDI 2.0.

Cubase 10 Pro גם היא הוציאה את הכלים הווירטואליים שלה בגרסאות תומכות MPE ומציעה מספר רב של Presets המנצלים את היכולות של הפורמט.

לסיכום, אחד האתגרים העומדים בפני הסטנדרט החדש הוא הזמן שייקח ליצרניות החומרה להטמיע את התכונות של MIDI 2.0 במוצרים שלהן.

כמות הכלים והתוכנות התומכות ב-MPE גדל בצורה עקבית והשימושים הנוכחיים בטכנולוגיה, שנמצאת בראשית דרכה, יוצרים ציפיות רבות מהעתיד ומעלים רעיונות למגוון אפשריות יצירתיות שיעלו בהמשך. יש למה לחכות.

כתוב/כתבי תגובה